<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימנים נ"ג—נ"ד</h1>
<h2>דף מב:</h2>
ואסור לתת שמן בקדירה בעודה על האש מפני שהוא קל לבשל אבל נותן לתוכה מלח שאינו מתבשל אלא ע"י אש גדולה וי"א דכל זמן שהיא על האש אסור לתת בה מלח אבל אחר שהעביר' מעל האש מותר וכן נראה דהא בשרא דתורא בכגון זה ודאי אסור ולתת מים בתוך הקדירה כשצמקה יותר מדאי אסור לפי שהמים קלים להתבשל ודינם כדין תבשיל מיהו אם בשלם קודם לכן מותר ועל כן פשט המנהג בנשים שנותנין בחמין מים שנתבשלו שקורין שמרו"ס מפני שהמים כיון שנתחממו הרבה ע"ג כירה כבר נתבשלו וליכא משו' בישול אע"פי שנותנין אותן לתוך התבשיל חם ביותר. אבל צריכות ליזהר מאד שלא לתת אותם המים בעוד הקדירה על האש וכ"כ הר' יונה שאסור אפי' המים חמין ביותר. אבל ביורה עקורה אין בה משום בישול ולא משום מגיס והאי דפרכינן בפ"ק דשבת גבי יורה עקורה והלא מגיס בה לא משום מבשל קאמר אלא משום צובע וכן פרש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל. והר' אהרן הלוי ז"ל כתב דכל תבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי מות' להגיס שאין במגיס משו' מבשל לענין שבת אלא קודם שנתבשל כמאכל בן דרוסאי ומה שנהגו השתא ליתן מים חמין לתוך החמין בשבת אחר שכבר הוחמו בכדי שהיד סולדת בהן שבאו לכלל בישול מותר אע"פי שעכשיו אינן חמין כ"כ מכיון שאינם צוננין דמשום מבשל ליכא והוה ליה כחזרה דמותר בגרופה וקטומה. עוד מצאתי בשמו שבעוד הקדירה על האש יכול לשים בתוכה מים פושרין שהוחמו מע"ש.
